ניקוי העננים

על המשחק

עולם אקוואלון היה תמיד מקום שבו המים והחיים רוקדים יחד. האיים הצפים שלו נודדים באיטיות מעל ימים של כחול נוצץ, מחוברים על ידי זרמים שזורחים כמו חבלים של אור נוזלי. ילדים משחקים ליד בריכות קריסטל, והזקנים דגים מנהרות כסף שמנצנצות אפילו בחצות הלילה. מים הם לא רק משאב באקוואלון; הם פעימת הלב של העולם כולו. אך הפעימה התחילה להיחלש. איש לא הבחין בכך תחילה. כמה בועות מוזרות שצפות ממעמקי האגמים. כתם מים עכור ליד המזח. מזרקה שמקרטעת במקום לשיר. הזקנים משכו כתפיים, מאמינים שהטבע.